Elia Photo and the story of Elia Kahvedjian

כשהתחלתי לעבוד כצלמת , חברת הביטוח שלי תמיד ביטחה אותי כפוטו לצורך פוליסת הביטוח. פוטו בישראל היא חנות קטנה לפילמים, פיתוח סרטים ולתמונות דרכון. בכל שנה כשחידוש הפוליסה שלי הגיע ,ניסיתי לשנות את הקטגוריה לצלם. אבל זה לא דיבר לחברת הביטוח איכשהו. זה ממש לקח לי כמה שנים כדי לשנות את ההגדרה שלי לצלמת, כפי שרציתי. י
***
היום, לעומת זאת, בכל פעם שאני מבחינה בפוטו אני תמיד מוקסמת ומתעניינת.למעשה אני שוקלת לפתוח פוטו בעצמי - פוטו מירי :) בכל מקרה אני תמיד נכנסת לראות איזה אוצרות אני יכולה למצוא בפנים, בחנויות הקטנות והישנות הללו : ציוד אולד סקול ישן, סרטים נדירים, מצלמות וינטאג', ומי יודע מה עוד... אז כשראיתי את החנות הצהובה הזאת, פוטו אליה, אתמול, באחד מהרחובות הראשיים של העיר העתיקה בירושלים, נכנסתי מייד והייתי די מופתעת. חנות קטנה ספונה בארונות עץ חומים שכולם מלאים בהדפסי צילומים ישנים בשחור לבן. אליה קוהג'יאן, הגבר המאוד סימפתי מאחורי דלפק העץ הישן הוא צלם דור שלישי בירושלים

שחי ועובד בעיר העתיקה . למעשה הוא אמר לי שהוא כבר לא גר בעיר העתיקה, משום שמאס בתנאים הקשים (בכל פעם שהשירותים של השכן מתקלקלים אתה מרגיש את זה גם כן :)), אבל החנות עדיין שם, ובכל מקרה זה נשמע רומנטי יותר , כך אמר :)                      י
סבו,אליה קאהוג'יאן, שעל שמו הוא נקרא, צילם את רוב התמונות שעל הקירות ועל המדפים. אלפי תמונות יפות ומאוד מעניינות מהמזרח התיכון ובמיוחד ישראל.                             י
החנות קצת מבולגנת אבל מאוד מאורגנת ,בו זמנית, וריח הפיקסר והמפתח לפיתוח פילמים ותמונות ,ספוג בקירות. אליה סיפר לי שעד לפני כמה חודשים עדיין עבד עם כימיקלים (הכין אותם מאבקות לפי נוסחאות) ורק לפני פחות מחצי שנה עבר למצלמה דיגיטלית. אני מצטטת את ניר חסון שכתב על החנות ועל אליה קהואג'יאן בעיתון הארץ, על ההיסטוריה וההשפעה של קהואג'יאן : "התמונות הן חלק מאוסף של כ-3,000 תמונות שצילם אליה קהואג'יאן, פליט השואה הארמנית ומגדולי הצלמים שפעלו בירושלים בתחילת המאה ה-20. התמונות, שהוסתרו במשך 40 שנה, התגלו מחדש לפני 25 שנה ומאז הן משמשות חובבים וחוקרים, כדי לחשוף את עברה של העיר. כך למשל, האדריכלים ששיחזרו את בית הכנסת "החורבה" ברובע היהודי, נעזרו בתמונות של קהואג'יאן - וכמוהם חוקרי רשות העתיקות שביקשו לשחזר אלמנטים בחומת העיר העתיקה ובשעריה. אחרים מצאו באוסף תמונות של קרובי משפחה. והיו גם מי שניסו להוציא רווח קל מהתמונות - כאשר זייפו ספרים המאגדים אותן, בפרשה שעמדה באחרונה במרכזו של קרב משפטי, בסופו ניצחו בני משפחת קהואג'יאן"                       י
החנות, כמובן, עלתה על כל הציפיות שלי.                              י
מאחר ואליה קאהוג'יאן הוא ארמני ואני זוכרת כמה צלמים ארמנים ידועים מאוד במזרח התיכון, חפרתי ברשת קצת יותר ומצאתי מאמר מעניין מאוד על צלמים ארמניים במזרח התיכון שנכתב על ידי החוקרת ג'וליה גריימס, המאשר תחושת הבטן שלי.                     יוכך כתוב : "אולי ההיבט המרתק ביותר של אוסף ז'ירו הוא מספר התמונות שצולמו על ידי צלמים ארמנים. בשל התעסוקה התכופה של הארמנים ככימאים, צורפים, ורוקחים, רבים היו בעלי הכישורים הדרושים לצילום, בפרט ידע מעמיק של תהליכים כימיים המשמשים בפיתוח. במהלך המאה התשע-עשר המאוחרת, חלק מהאולפנים העיקריים בקונסטנטינופול היה בבעלות ומופעל על ידי צלמים ממוצא ארמני. פסקל סבא, למשל, פתח את הסטודיו "אל שרק" בשנת 1857, וב- 1873 השיג כזו הצלחה עם הדיוקנים האלגנטיים שלו ,שהוא פתח סניף שני בקהיר, מצרים. בעת מותו שלושה עשר שנים מאוחר יותר, עת שמו הפך לשם נרדף לצילום סטודיו בקונסטנטינופול במידה כזו שהסטודיו שלו נשאר פעיל והשותף החדש בניהול, פוליקארפה ג'ואלייה, שינה את שמה ל "סבא וג'ואלייה." העסקים המשיכו לשגשג ולהשיג מוניטין, ואף הוסיפו קיסר וילהלם השני של גרמניה לרשימת הלקוחות שלה בשנת 1889 במהלך ביקורו בקונסטנטינופול. "    י

   י                                                               י

יאליה פוטו נמצא ברחוב

מעלות א חאנקה 14, הרובע הנוצרי, העיר העתיקה, ירושלים

When I started working as a photographer my insurance company always labeled me as a Photo, for the purpose of the insurance papers.

Photo in Israel is a small shop selling film, developing films and taking pictures for Passport photos.

Whenever the renewal of my policy came up I was always very upset and tried to change it to Photographer.

But this category wasn't making sense to them somehow. It literally took me a few years to change it.
But things change...

Nowadays whenever I spot a Photo I'm always charmed and definitely interested.

In fact I'm considering opening a Photo myself - Photo Miri :)

Anyway I always go in to see what treasures I can find inside, in these little old shops.

Big old fashioned tapestry stuck to the wall for background for the occasional portrait, old-school equipment, rare film, vintage cameras and more.

So when I saw this yellow shop, Elia Photo, yesterday, in one of the rather main streets of the Old City of Jerusalem, I walked in straight away.

The original 8*10 Camera, still in the shop, upstairs

And I was quite amazed.

Backdrop stuck to the wall upstairs in the gallery

Elia Kahvedjian, the very sympathetic man behind the counter is a third generation photographer, living and working in the Old City of Jerusalem.

Actually he told me that he moved out of the Old City because he was fed up with the low standard of living ( whenever a neighbor's toilet break you feel it too :) ), but the shop is still there, and anyway it sounds more romantic, according to him :)

Old Fashioned accessories

His grandfather, after whom he is named, took most of the photographs on the walls and on the shelves. Thousands of beautiful photos from the Middle East and especially Israel.
A little bit messy but very organized, at the same time.The smell of the chemicals for preparing the Developer and the Fixer, on site, still absorbed in the walls of the little shop.

And I quote Nir Hasson who wrote about the shop and Mr. Kahvedjian in Haaretz, about the Kahvedjians' history and influence : " The pictures are part of a collection of about 3,000 photographs taken by Elia Kahvedjian, a refugee of the Armenian genocide and one of the greatest photographers in Jerusalem at the beginning of the 20th century.

The pictures, which had been hidden away for 40 years, were rediscovered 25 years ago and serve to help researchers and aficionados of Jerusalem probe its past. Thus, for example, the architects who reconstructed the Hurva Synagogue in the Jewish Quarter (destroyed by the Jordanians in 1948 and rebuilt in 2010 ) were guided by Kahvedjian's pictures - as were the Antiquities Authority researchers who wanted to reconstruct elements of the city's walls and gates. "
You can read the whole article here

Beautiful prints for sale

As you can well see the shop exceeded all my expectations.

The attic ,where until not long ago the Kahvedjians used to take passport photos has recently been neglected but the big 8x10 camera is still tucked there and so is the romantic landscape on the wall.

Thousands of negatives are organized in cardboard boxes in the old wooden cupboards. All the old cameras are still there ,displayed for the occasional visitor and also some old fashioned and loved photography accessories.

Three generations of photographers

In 1998 the family published a volume of several dozen photographs entitled "Jerusalem Through My Father's Eyes," sold only in the small shop in the Christian Quarter (for NIS 230 ), which became a collectors' item.

The grandson relates that there are those who buy the book in order to sell it and make a profit.

"They sell it for the same price on the Internet, only in dollars."

And indeed, a look at the Amazon site confirms that it is possible to buy the book for $225.
Elia displayed the book for me to photograph the amazing story of his grandfather.

The story of Elia Kahvedjian in the book published by the family

Thousands of numbered negative boxes in the old wooden cupboards of Elia Studio

Thousands of numbered negative boxes

A neighbor, just a neighbor...

More beautiful prints for sale - Amazing scenes.

This drinking fountain still exists in the Old City

Elia Kahvedjian, the Grandson

Since Elia Kahvedjian is Armenian and I remember a few more well known Armenian photographers I dug in the net a bit more and I've found this very interesting article, by Julia Grimes, research assistant at the Getty Research Institute, confirming my hunch :

"Perhaps the most fascinating aspect of the Gigord collection is the number of images taken by Armenian photographers. Due to the frequent employment of Armenians as chemists, goldsmiths, and pharmacists, many possessed the skills necessary for photography, in particular a thorough knowledge of the chemical processes used in development. During the late-nineteenth century, some of the principal studios in Constantinople were owned and operated by photographers of Armenian descent. Pascal Sebah, for instance, opened his “El Chark” studio in 1857, and by 1873 had achieved such success with his elegant, crisply detailed portraits that he opened a second branch in Cairo, Egypt. By the time of his death thirteen years later, his name had become synonymous with studio photography in Constantinople to the extent that his studio remained active and the new managing partner, Polycarpe Joaillier, changed its name to “Sebah and Joaillier.” The business continued to prosper and achieve renown, even adding Kaiser Wilhelm II of Germany to its list of clientele in 1889 during his visit to Constantinople. "